רד"ק על בראשית ב׳:י״ח

18 וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים. אָמַר אֶל לִבּוֹ, אוֹ אָמַר וְאָדָם שָׁמַע, וְהָאֲמִירָה קוֹל נִבְרָא לִשְׁעָתוֹ. וּלְפִי שֶׁשָּׁמַע מֵהָאֵל אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ לְפִיכָךְ קִוָּה שֶׁיִּמְצִיאֵהוּ בְּהֵאָסֵף הַבְּרִיּוֹת לְפָנָיו, וְלָכֵן נִכְתַּב בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן עַצְמוֹ ״לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״ בראשית ב:כ. וְנִכְתְּבוּ אֵלֶּה הַדְּבָרִים בֵּין הַמִּצְוָה וְהַחֵטְא, הַמִּצְוָה הָיְתָה לְאָדָם, וְאָדָם אָמַר לָאִשָּׁה אַחַר שֶׁהוּבְאָה אֵלָיו כִּי זֶה צִוָּה עָלָיו הָאֵל, וְהִיא קִבְּלָה הַמִּצְוָה כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהּ אִישָׁהּ כִּי בַּת דַּעַת הָיְתָה וְיָדְעָה כִּי הָאֵל בְּרָאָם, וְהָיָה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁנָּתַן לָהֶם עַל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַשְּׁפָלִים.

19 לֹא־טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. לֹא טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְבַדּוֹ בְּלֹא חֶבְרָה, כִּי אֵין לוֹ חֶבְרָה עִם הַבְּהֵמוֹת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת כִּי אֵינוֹ שָׁוֶה עִמָּהֶם בַּבְּרִיאָה.

20 אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר. שֶׁיִּהְיֶה עוֹזֵר כַּאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר קהלת ד:ט ״טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד״, וְעוֹד שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו מִמִּינוֹ וְלֹא יִתָּכֵן זֶה מִבְּלִי אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה מִמִּינוֹ.

21 כְּנֶגְדּוֹ. שֶׁיִּהְיֶה לְפָנָיו וּלְעֶזְרָתוֹ תָּמִיד לְשָׁרְתוֹ, וְהַכָּף כְּכָ״ף ״כַּהַיּוֹם״ שמואל א ט:יג, ״כְּמַשִּׂיגֵי גְבוּל״ הושע ה:י, ״כְּמִתְאֹנְנִים״ במדבר יא:א, וְהַדּוֹמִים לָהֶם, שֶׁהֵם לֶאֱמֶת הַדָּבָר וּלְחַזְּקוֹ. וּדְרָשׁ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ יָדוּעַ: זָכָה – עֵזֶר, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ בראשית רבה יז, יבמות סב:. וּמַה שֶּׁהִבְדִּילוֹ מִשְּׁאָר הַיְצוּרִים הַחַיִּים, כִּי כֻלָּם נִבְרְאוּ זָכָר וּנְקֵבָה וְהָאָדָם נִבְרָא לְבַדּוֹ, הָיָה זֶה לְטוֹבַת הָאָדָם וְלִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מִשְּׁאָר הַחַיִּים בְּחָמְרוֹ וְצוּרָתוֹ. כִּי שְׁאָר הַחַיִּים אֵין לַזָּכָר יִתְרוֹן עַל הַנְּקֵבָה, וְהָאָדָם יֵשׁ לוֹ יִתְרוֹן עַל נְקֵבָתוֹ לִמְשֹׁל עָלֶיהָ וּלְצַוּוֹת אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה, כִּי הִיא אֶחָד מֵאֵבָרָיו, וּכְמוֹ שֶׁהָאֵבֶר שֶׁבָּאָדָם הוּא לִרְצוֹן אָדָם לְהַנְהִיגוֹ כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה, כֵּן הָאִשָּׁה לָאָדָם. וּבַעֲבוּר שֶׁהָאָדָם עִקַּר הַיְצִירָה שֶׁנִּבְרָא תְּחִלָּה וְהָאִשָּׁה טְפֵלָה לוֹ וְנוֹצְרָה מִמֶּנּוּ, הָיָה כֹּחַ בָּאָדָם לְכָל דָּבָר יוֹתֵר מֵהַנְּקֵבָה, וְכֹחַ הַשֵּׂכֶל גּוֹבֵר בּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בָּאִשָּׁה.